יחידת לימוד - שאלת האמת

"אמת קטנה היא כזאת שההפך שלה הוא שקר, אבל אמת גדולה היא כזו שההפך שלה הוא גם אמת גדולה"

- נילס בוהר, חתן פרס נובל לפיזיקה

יחידת לימוד לכיתה י"א/י"ב - שאלת האמת

מבוא: ממה שחוויתי עד כה בפעילותי המשותפת עם התלמידים בכיתה, התלמידים מתקשים לעכל את אופן החשיבה והניתוח הפילוסופיים, דבר שדורש מן הסתם עבודה מאומצת ולאורך זמן. חוסר העניין שהרגשתי לעיתים מצד התלמידים בעת דיוננו בנושא האתיקה נבע לדעתי במידה רבה מתוך אי הבנה זו של האופי המיוחד של הדיון הפילוסופי. כך, יתכן שהתלמידים מתעניינים מאוד בשאלות כמו האם יש לשחרר את החיילים השבויים בכל מחיר, אך כשהדיון מגיע לעיסוק בחשיפת הנחות היסוד שלנו, ולהבחנות בין גישות אפשריות בסוגיות אתיות, התלמידים מרגישים שהשפה הזאת זרה להם והם לא באמת מבינים על מה נסב הדיון. מצב זה יוצר אצלם תסכול שמביא מצידו לירידה ברמת העניין בנושא הדיון ובפילוסופיה בכלל.

ביחידה הזו שאמורה להיות יחידת לימוד מתקדמת (לאחר לימוד היחידות בנושאים: אתיקה, לוגיקה ואפיסטמולוגיה), ברצוני לעסוק בשאלת האמת, כפי שעלתה החל מן הפילוסופיה הקלאסית ועד לפילוסופיה בת זמננו, תוך דגש על עצם פעילות ההבחנה המושגית, שבה אנו נוקטים כל הזמן בעיסוק הפילוסופי. כוח ההבחנה הוא אחד ההיבטים המהותיים של החשיבה, וההתנסות בפעילות אנליטית היא חיונית, לדעתי, אם רוצים לגשת לעיסוק בשאלות פילוסופיות.

כך למשל, כאשר אנו שואלים מהי האמת והיכן עלינו לחפש אותה, אני רוצה להתחיל את הדיון בשאלות הטבעיות שמן הסתם התלמידים שואלים את עצמם: האם יש אמת אחת או ש"כל אחד והאמת שלו"? האם ביכולתנו לדעת את האמת? וכו'. אך במקום להתעמק בפתרונות המסורתיים שניתנו לבעיות הללו, אני מעדיף להתמקד קודם כל בניתוח אנליטי של המושגים, כמו: אמת, טענה, עובדה, התאמה, התלכדות וכו', ומתוך הפעילות של חידוד המושגים התלמידים יוכלו לראות את השאלות, שהם עצמם שואלים באופן טבעי, ביתר בהירות, ולשרטט לעצמם באופן ברור יותר את הרקע שממנו עולה השאלה ובו יכולים להתקיים הפתרונות האפשריים. כמו כן, חשובה לי יותר ההבנה ההגיונית של ההבחנות שנערוך והאנליזה המושגית שנעשה לעיתים בשפתינו שלנו, מאשר הטרמינולוגיה המקצועית (מלבד במקרים בהם היא נדרשת).

בסופו של דבר אני רוצה שהתלמידים יתנסו בפעולת החשיבה הפילוסופית דרך השאלות שנעלה לדיון, אך גם יקבלו תמונה כללית של תחום הדיון בשאלה שהיא אחת החשובות במסורת הפילוסופית לדורותיה.

מיקום היחידה בתכנית הלימודים: לאחר לימוד היחידות הבאות: לוגיקה, אתיקה ואפיסטמולוגיה. היחידה הזו יכולה להיות פתיחה יפה לדיון בנושאים נוספים בהם עולות שאלות הקשורות לאמת, כמו למשל אקזיסטנציאליזם, והחיפוש אחר האותנטיות, פילוסופיה של הדת ואסתטיקה. תוך כדי הלימוד ביחידה אנו חוזרים למעשה על סוגיות שעסקנו בהם באתיקה, לוגיקה ואפיסטמולוגיה ומקשרים בין התחומים השונים באמצעות העיסוק בשאלת האמת.

משך היחידה: 16 שיעורים.

מטרות היחידה:

1. דיון בשאלת האמת והבנת חשיבותה הפילוסופית.

4. הכרת התיאוריות המרכזיות שהועלו בנושא במסורת הפילוסופית.

3. חיבור וקישור בין היחידות האחרות שנלמדו.

4. חשיפת התלמידים למתודה הפילוסופית האנליטית (בעיקר באמצעות "בעיות הפילוסופיה" של ראסל).

עזרים ואמצעים להעברת היחידה: דיון בכיתה, תמצות הדיון על הלוח, קריאה בטקסטים, הכתבה למחברת, דפי כתיבה, דפי עבודה, שיעורי בית, מבחן סיום.

מושגים מרכזיים: אמת ושקר, טענה, ערך אמת של טענה, אינטואיציה, קונצנזוס, עובדה, אובייקט, אירוע, תכונה – פרדיקט, התאמת טענה לעובדה, תיאוריה, תיאוריה קוהרנטית, פרגמטיזם. אמוטיביזם, עודפות, ביצועיות.

שאלות מרכזיות:

1. מהו הקריטריון לקביעת ערך האמת של טענה?
2. הקשר שבין לוגיקה ושאלת האמת
3. הקשר שבין הדיון האונטולוגי ושאלת האמת
4. מהו המעמד האפיסטמולוגי של האמת והשקר?
5. האם יש קשר בין האמת לאתיקה? האם עלינו לראות ערך בשאיפה אל האמת? האם יש ערך אמת למשפטים אתיים?
6. מהם התיאוריות המרכזיות של האמת? מהם היתרונות והחסרונות המרכזיים של כל תיאוריה?
7. האם ניתן לבנות איזושהי תיאוריה שתספק אותנו ותפתור את השאלות שעומדות בפנינו בתחילת הדיון בשאלת האמת?
8. מדוע שאלת האמת היא שאלה חשובה? האם ניתן לדלג עליה ולדון בשאלות פילוסופיות אחרות ללא נתינת דין וחשבון בשאלת האמת?

רשימת שיעורים ביחידה:

1. הזמנה לשאלת האמת

2. הבחנה בין שאלות שונות על האמת וסיווגן

3. שאלת המובן של האמת

4. (2 שיעורים) מהי האמת – גישות קלאסיות

5. (2 שיעורים) גישת הקונצנזוס

6. אמת כהתאמה

7. אמת כהתלכדות.

8. ראסל – אמת כהתאמה של יחסים

9. (2 שיעורים) לוגיקה ואמת – מפרמנידס, דרך אריסטו, אל ראסל. לוגיקה אריסטוטלית ולוגיקה ראסליאנית

10. (2 שיעורים) תיאוריות מינימליסטיות של מושג האמת: עודפות, אמוטיביזם וביצועיות

11. חזרה, סיכום ושאלות. דף עבודה לסיכום הגישות.

12. שיעור סיכום.

13. מבחן.

מקורות אינטרנטיים מומלצים למורה:

1. האתר של איימי סקוט: International Baccalaureate : Theory of Knowledge

http://www.amyscott.com/

2. סיכום טוב של תיאוריות האמת השונות והדיון בשאלה לאורך ההיסטוריה של הפילוסופיה ניתן למצוא בוויקיפדיה האנגלית - http://en.wikipedia.org/wiki/Truth

3. למי שמעוניין בדיון מעמיק יותר: הערך "Truth" באנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה (מומלץ להתבונן גם בשאר הערכים שם הקשורים לנושא): http://plato.stanford.edu/entries/truth/

הערה: השיעורים הראשונים במערך מפורטים יותר, וכוללים מהלך שיעור מפורט. לאחר מכן הצגתי רק את נושא השיעור והטקסטים הנידונים בו באופן כללי, כאשר יש מקום נרחב יותר לשינויים וישנם אופציות רבות לגבי השאלה באיזה תיאוריות לעסוק ולהקדיש להם זמן. לסיום היחידה בניתי תרגיל מסכם, וכן צירפתי מבחן לדוגמא לסיכום היחידה. במהלך היחידה צירפתי מס' שיעורי בית ודפי עבודה לדוגמא, שאני חושב כי ניתן להשתמש בהם בדרך זו, על מנת לתרגל את החומר הנלמד בכיתה.

אם תהיה תועלת מועטה למישהו מן המערך הזה- יהיה בכך שכרי.

שיעור 1: הזמנה לשאלת האמת

נושא השיעור: מבוא והזמנה לשאלת האמת. פתיחת הדיון דרך הקריאה בדיאלוג אויתידמוס.

מטרת השיעור: התלמידים יחשפו לבעיית חוסר הקריטריון לאמת, ויבינו מדוע חשוב למצוא קריטריון ברור ומוסכם לאמת.

שאלות מרכזיות:

1. מדוע שאלת האמת היא שאלה חשובה?
2. מה תהיה הסכנה אם לא תהיה לנו תיאוריה של אמת?
3. האם יש דרך לצאת מן הסבך שמתואר בדיאלוג אויתידמוס? האם ניתן בכל זאת למצוא קריטריון חד משמעי לאמת ולשקר?

מושגים:

1. טענה
2. ערך אמת של טענה

לוח: שרטוט הטיעון של אויתידמוס בסדר הגיוני של הנחות ומסקנה.

מקורות: קטע מתוך "אויתידמוס" /אפלטון (283e-286e). מצורף כנספח. הערה: ניתן לערוך שיעור דומה עם טקסט מתוך הדיאלוג: "תאיטיטוס", שקיים בחוברת של הטקסטים ביחידה של תורת ההכרה. אני מעדיף את הטקסט של אויתידמוס, ולא נראה לי קריטי אם חורגים במקום אחד מן הטקסטים שבחוברת.

עזרים: דף כתיבה בתחילת השיעור, כל אחד צריך לכתוב כיצד לדעתו ניתן לקבוע מהי טענה אמיתית ומהי טענה שקרית.

מחברת: הכתבת הגדרות המושגים, וסיכום גישתו של אויתידמוס והשאלות שעולות מן הדיון בכיתה.

שיעורי בית: שאלה למחברת- האם ניתן לדעתך לדחות את טיעונו של אויתידמוס שקראנו היום בכיתה? הסבר את דבריך!

מהלך השיעור:

1. (15 דקות) כתיבה על הלוח בגדול את הכותרת: אמת – שקר. הצגת היחידה במילים כלליות והקשר למקום שאנו נמצאים בו בתכנית הלימודים. איפה עלו שאלות על האמת במהלך הלימודים עד כה? לשאול את התלמידים.

לחלק את הלוח ל-3 חלקים.

לרשום על הלוח בחלק הראשון שאלות שעלו עד היום ואמרנו שנתעסק בהם כשנגיע ליחידה הזאת. לרשום בשלב הזה כל שאלה שהתלמידים מעלים.

2. (10 דקות) דף כתיבה – כל תלמיד כותב את דעתו בנושא הנידון – להערת המחשבה בטרם פתיחת הדיון.. מצ"ב כנספח

3. (5-10 דקות) להעלות שאלות נוספות ללוח לפי מה שעולה מן התלמידים. לא לתת שום תשובה בשלב הזה.

4. (40 דקות) קריאה בקטע מתוך הדיאלוג "אויתידמוס" לאפלטון. (חלוקת הקטע ל- 3 קטעים. בכל קטע תלמיד/ה מתנדבת קוראת את הקטע, והמורה שואל את התלמידים: איזה כותרת הייתם נותנים לקטע הזה? מעלים את ההצעות ללוח ורושמים אותם בחלק השני של הלוח (תחת הכותרת: כותרת לטקסט).

המורה מבקש מן התלמידים לנסח בתמצות את הטיעון שיש בקטע. צריך לנסות לקרוא בשקט את הקטע ולכתוב את הטיעון בתמצית במקום המיועד לכך בשורות שבדף המקורות.

דיון בכיתה: מה הטענה של הקטע? העלאת הצעות של ניסוחי התלמידים לטיעונים שבטקסט.

בחלק השלישי של הלוח המורה רושם את הניסוח שנבחר לכל אחד מן הטיעונים. מסכמים את המהלך של הטקסט ואת סדר הטיעון שלו.

5. (15 דקות) העתקה למחברת של מה שנכתב על הלוח כטיעון של אויתידמוס:

1. כאשר אדם אומר דבר מה – הוא מתייחס לדבר מסוים שישנו (לא ניתן לדבר על מה שאיננו).

2. לא ניתן לומר שאותו הדבר שמדברים עליו לא קיים, כי דיבור הוא סוג של מעשה, וברגע שאדם מדבר על דבר שאיננו הוא הופך אותו לישנו, בכך שעכשיו הוא מצביע עליו ואומר עליו דבר מה. (את העניין הזה צריך להסביר קצת, קצת קשה..).

3. כלומר: כל דבר שממישהו מדבר עליו – הוא קיים.

4. כל דבר שקיים הוא בהכרח אמיתי- לא ייתכן שדבר מסוים יהיה קיים באופן לא אמיתי.

5. מסקנה: אין אפשרות לשקר, אין אפשרות לטעות, ואין אפשרות לסתור שום טענה.

שם: _____________

שאלת האמת – שיעור מס' 1

דף כתיבה לעבודה בכיתה

כתוב/י את דעתך בנושא האמת והשקר, על פי השאלות המנחות הבאות:

1. כיצד ניתן לדעתך להבחין בין אמת לשקר?

2. האם יש קריטריון אחד לכל האמיתות, או שישנם כמה סוגים של אמיתות, שלכל אחת מהם יש קריטריון אחר?

3. האם יש בכלל הבדל שניתן לשים עליו את האצבע, בין אמת לשקר?

נסה/י להסביר ולנמק את טענתך!

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
שאלת האמת – שיעור מס' 1

דף מקורות – קטע מתוך הדיאלוג "אויתידמוס"/ אפלטון

"וכי מה, קטיסיפוס", אמר אויתידמוס; "לדעתך יכול אדם לשקר?"

– "חי זאוס", אמר, "אם לא השתגעתי".

– "עם שהוא מזכיר את העניין הנידון, או בלי שיזכירו?"

– "עם שהוא מזכירו", אמר.

– "ואם הוא מזכירו, הרי אינו מזכיר דבר מן הדברים שישנם אלא את הדבר הזה שהוא מזכירו?"

– "כמובן", אמר קטיסיפוס.

– "גם זה, איפוא, דבר אחד מהדברים שישנם, בנפרד מהשאר?"

– "בוודאי".

– "ובכן, האומר דבר זה", אמר, "אומר דבר שישנו?"

– "כן".

– "והרי האומר דבר שישנו ודברים שישנם – אומר את האמת; נמצא כי דיוניסודורוס, אם הוא אומר דברים שישנם, אומר את האמת ואיננו טופל שום שקר עליך".

– "כן", אמר קטיסיפוס; "אלא שהאומר דברים אלה אינו אומר דברים שישנם".

____________________________________________________________________________________________________________________________

ואויתידמוס אמר: "הרי מה שאיננו אינו כלל בנמצא?"

– "אינו".

– "מה שאיננו, אינו, איפוא, בשום מקום שבעולם?"

– "בשום מקום".

– "וכי יוכל אדם לפעול פעולה באיזו דרך שהיא באותם הדברים אשר אינם, עד שיעשה אדם כל שהוא את שאינו נמצא בשום מקום?"

– "נראה לי שלא", אמר קטיסיפוס.

– "וכי מה? שעה שהנואמים מדברים באסיפת העם, אין הם פועלים כלום?"

– "הם פועלים", אמר.

– "ואף עושים, אם אמנם הם פועלים?"

– "כן".

– "דיבור הוא, איפוא, פעולה ומעשה?"

– הודה בכך.

– "נמצא", אמר, "שאין איש אומר את שאינו, שאם כן – היה הופכו לדבר מה. והסכמת שאין איש יכול לעשות את שאינו; עד שעל פי דבריך אין איש דובר שקר, ואם אמנם מדבר דיוניסודורוס, את האמת הוא מדבר ודברים שישנם"...

____________________________________________________________________________________________________________________________

...קטיסיפוס שתק, וכיוון שתמהתי (סוקרטס) על הגיון הדברים, אמרתי: "מה כוונתך, דיוניסודורוס? שהרי שמעתי הגיון דברים זה מפי רבים ופעמים רבות... ותמיד הוא תמוה בעיני, בבטלו כל הגיון אחר ואף את עצמו. ודומני שמפיך איטיב לשמוע את האמת בעניין זה. והרי משמעות פסוקך היא שאי אפשר לדבר שקר; או לאו? וכל אדם מדבר את האמת או איננו מדבר כלל?"

– הודה בכך.

– "וכי אי אפשר לדבר שקר, אבל אפשר לשערו?"

– "אף לא לשערו", אמר.

– "אם כן", אמרתי, "אין כלל סברת שווא בנמצא".

– "לא", אמר.

– "אם כן, אף לא סכלות אנשים ואנשים כסילים; שהרי זה פירושה של סכלות – אילו היתה בנמצא – לחשוב מחשבות שווא בעניינים?"

– "בודאי", אמר.

– "ואילו דבר כזה אין", אמרתי.

– "אין", אמר.

– "האם לתפארת המליצה, דיוניסודורוס, מדבר אתה כך, כדי לומר דבר מחריש אוזניים, או באמת דעתך היא שאף אחד מהאנשים איננו שוטה?"

– "סתרני-נא אתה", אמר.

– "וכי לפי הגיון דבריך אפשר לסתור דברי אדם, מאחר שאין איש משקר?"

– "אי אפשר", אמר אויתידמוס.

– "אם כן, אמרתי, אף לא ביקשני דיוניסודורוס לסתור דבריו; כי כיצד אפשר לבקש דבר שאיננו?"

______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

שיעור 2: הבחנה בין שאלות שונות על האמת וסיווגן

נושא השיעור: חזרה על השאלה שהועלתה בשיעור הקודם, ופתיחת דיון במספר שאלות שניתן לשאול על האמת, תוך סיווגם לתחומים ולסוגי שאלות עיקריים.

מטרות השיעור:

1. התלמידים ינהלו דיון על בעיית האמת, ויתנסו בהגדרה ובניסוח של שאלות פילוסופיות

2. התלמידים יבחינו בין סוגים שונים של שאלות שניתן לשאול על נושא מסוים מנקודת המבט הפילוסופית, ועל שאלת האמת בפרט.

3. לערוך מבוא ולסדר לתמידים את מהלך היחידה, תוך מיפוי השאלות עימן נתמודד ביחידה והשאלות שנאלץ לשמור את ההתמודדות איתן למועד אחר.

שאלות מרכזיות:

1. מהו המובן של מושג ה"אמת"?

2. מה המעמד האונטולוגי של האמת? האם היא תכונה של דברים מסוימים? (טענות למשל?) האם יש דברים מן הסוג הזה שאין להם ערך אמת?

3. השאלה האתית – האם יש לשאוף אל האמת באיזשהו מובן? האם ניתן בכלל להגיע לאמת?

4. השאלה האפיסטמולוגית – האם ואיך ניתן לדעת את האמת?

5. שאלות פסיכולוגיות – איך בפועל אנשים קובעים מהי האמת בנושאים מסוימים ובאופן כללי, ועוד.

מושגים:

לוח: העלאת שאלות התלמידים על האמת בצד אחד של הלוח, ומיפויים לפי ענפי הפילוסופיה בצידו השני.

עזרים:

מחברת: תמצות של סוגי השאלות שניתן לשאול בנוגע לאמת.

שיעורי בית: מצ"ב.

מהלך השיעור בתמצות: (השיעור בנוי באופן מרווח יחסית, כדי לאפשר כאן את המקום לדיון חפשי של התלמידים, והעלאת שאלות, לפי זה נוכל לכוון את המשך הדיון ביחידה באופן טוב יותר..)

1. (20 דקות) דיון בכיתה: אלו שאלות אנו יכולים לשאול על האמת?

1. מהי האמת? מה משמעות המושג אמת? מה אנו מחפשים כאשר אנו מחפשים את האמת?
2. האם יש באמת הבחנה בין אמת לשקר?
3. האם ההבחנה בין אמת לשקר היא ברוחנו או שהיא קיימת בעולם ללא כל תלות בנו?
4. כיצד אנו יכולים לדעת את האמת? האם אנו בכלל יכולים?
5. האם האמת עדיפה על השקר? האם ראוי לשאוף לאמת? מה הכוונה בלשאוף לאמת?
6. התפרטות של השאלה הקודמת – ניתן לדבר על שאיפה להאמנות אמיתיות, או למדע שהטענות בו אמיתיות, וניתן לדבר על אדם, סובייקט שרוצה לחיות באופן אמיתי, לא מזויף. מה שנקרא אותנטי..
7. האם האמת קיימת בעולם ללא תלות בנו, או שאנו משפיעים על האמת באופן כלשהו? (מה קורה במכניקת הקוונטים, בהבניה של נרטיבים, בפסיכולוגיה וכו')
8. ושאלות נוספות ככל העולה על רוח התלמידים.

2. (10 דקות) חשיבות ההגדרה: נעשה הבחנה בין שאלה אחת לכל שאר השאלות. אנחנו עושים עכשיו דיון פילוסופי ולכן לפני כל מה שיש לנו לשאול ולומר על האמת, אנחנו חייבים להגדיר את המושג הזה, שיהיה לנו ברור למה אנחנו מתכונים.

דוגמא – כבר ראינו את חשיבות ההגדרה בדיון באתיקה, משל הדבורים במנון למשל. כך גם אדם ששואל מהי משמעות החיים למשל, אפשר לענות לו כל מיני תשובות, אך מה שתורם לנו קודם כל בדיון הפילוסופי זה להגדיר את המושג, להבין קודם כל על מה אנחנו מדברים. חלק גדול מהשאלות שלנו בחיים נפתרות על ידי שאנו מבהירים לעצמנו את השאלה.

3. (10 דקות) לוח: נשרטט קו ברור על הלוח בין כל מיני שאלות שאפשר לשאול על האמת לבין שאלת המובן של האמת.

את כל השאלות שהתלמידים שאלו על האמת או אמרו, נחלק עתה לפי קריטריונים:

פסיכולוגיה

אפיסטמולוגיה

אתיקה

אונטולוגיה

היסטוריה

וכו' (לפי השאלות שהועלו.)

4. (10 דקות) שאלת המובן של האמת- דף עבודה:

מה זה אמת? כל אחד כותב בדף העבודה מהי האמת לדעתו, ומה מבדיל בינה לבין השקר (לחלק לתלמידים דפים קטנים עם כמה שורות עליהם הם צריכים לכתוב את דעתם).

תוך כדי שהתלמידים כותבים – למחוק את הלוח.

5. (30 דקות) תמצות וסיכום דעות התלמידים + לוח:

לחלק את הלוח לשני חלקים.

בחלק הראשון – להעלות את תשובות התלמידים בתמצות. בחלק השני – לנסות לסווג ביחד עם התלמידים את תשובותיהם לפי מחלקות עיקריות של תשובות: האמת היא אינטואיציה, האמת היא הדברים כפי שהם מסודרים בעולם, האמת היא אשליה שלנו וכו'.

שאלת האמת- שיעור מס' 2

שיעורי בית

הוראות: ליד כל שאלה מהשאלות הבאות יש לכתוב את שם התחום אליו היא שייכת: (אתיקה, אפיסטמולוגיה, אונטולוגיה, פסיכולוגיה, פיזיקה, לוגיקה, אסתטיקה וכו'). יש להסביר את הבחירה!

[הערה: לפעמים הגבולות בין התחומים אינם חדים. בשיעור הבא נברר יחד את התשובות ונראה האם היו גרסאות מעט שונות לחלוקה]

1. כיצד יכולים בני אדם לדעת את האמת?

2. האם האמת והשקר קיימים בעולם בפני עצמם, ללא תלות בדעותיהם של בני האדם על הדברים בעולם?

3. האם ניתן לשכנע בדעתך את מי שחושב להיפך ממך?

4. האם ייתכן כי יהיו שתי טענות אמיתיות שסותרות זו את זו?

5. האם קיימת אמת היסטורית אחת שעל ההיסטוריונים לגלות, או שאין דבר כזה וכל אחד בונה את הסיפור שלו לפי נקודת המבט שלו?

6. האם אלוהים יודע את כל האמת, או שייתכן כי יש דברים אמיתיים שהוא אינו יודע אותם?

7. האם מכונת אמת מצביעה באופן מהימן על אמיתות או שקרות דבריו של הנבדק בה?

8. האם יש דברים שניתן לדעת כי הם אמיתיים ללא כל שימוש בחושים?

שיעור 3: שאלת המובן של האמת

נושא השיעור: שאלת המובן של האמת - ניתוח של השאלה, בעזרת הטקסט של ראסל.

מטרת השיעור: מיקוד השאלה שהעלינו בשיעורים הקודמים, תוך היעזרות בטקסט של ראסל.

שאלות מרכזיות:

1. מהו קריטריון? מה בדיוק אנחנו מחפשים?

2. האם חייב להיות קריטריון אחד ויחיד?

3. האם אכן ראוי לשאוף לקריטריון שכזה?

4. היכן עלינו לחפש את הקריטריון?

מושגים: קריטריון

עזרים:

לוח: סידור של שלושת הדרישות של ראסל בתמצות.

טקסט: קטע מס' 1 מתוך "בעיות הפילוסופיה" – ברטראנד ראסל (פרק י"ב- אמיתות ושקרות).

מחברת: העלאת שלושת הדרישות של ראסל באופן מתומצת.

שיעורי בית:

מהלך השיעור:

1. חזרה

בשיעורים הקודמים הגענו למסקנה ששאלת האמת היא שאלה חשובה ומעניינת, ואנו צריכים להסביר לעצמנו מהי האמת וכיצד ניתן לקבוע אותה.

2. קריאת טקסט – ראסל/ מתוך "בעיות הפילוסופיה" – קטע מס' 1:

פרק י"ב

אמתות ושקרות

[...]

בפרק זה אין אנו שואלים כיצד יכולים אנו לדעת אם אמונה זו או אחרת אמתית היא או שקרית. אנו שואלים למה מתכוונים כששואלים אם אמונה זו או אחרת אמתית או שקרית. יש לקוות שתשובה ברורה לשאלה זו תסייע לנו לקבל תשובה לשאלה אלו אמונות אמיתיות הן; אולם עכשיו שואלים אנו רק "מהי האמת?" ו"מהי השקרות?", ואין אנו שואלים "אלו אמונות אמיתיות הן?" ו"אלו אמונות שקריות הן?". חשוב מאוד להחזיק שתי שאלות שונות אלו נפרדות בהחלט זו מזו, הואיל וכל ערבוב ביניהן ודאי שיביא לתשובה שלמעשה אינה תשובה לא על זו ולא על זו.

3. הסבר הקטע שקראנו – לבקש מתלמיד להסביר את הטענה של ראסל

4. המשך קריאה:

כשמנסים לגלות את טבע האמת יש לשים לב לשלוש נקודות שהן שלוש דרישות שכל השקפה חייבת לספקן.

1. השקפתנו על האמת צריכה להיות כזו שתתן מקום לניגודה והוא השקרות. רבים מבין הפילוסופים לא מלאו אחר תנאי זה באופן מספיק. הם יצרו שיטות שלפיהן תהיה כל מחשבתנו אמיתית ונתקשו קושי רב למצוא מקום לשקרות. מבחינה זו, השקפתנו על טיב האמונה צריכה להיות שונה בהכרח מהשקפתנו על טיב ההיכרות, הואיל ובמקרה של ההיכרות אין צורך להביא בחשבון שום ניגוד שהוא.

5. סיכום עיקרי הטענה:

א. המושג "אמת" הוא ממשפחת המושגים שמתפקדים כדיכוטומיות. לכן, כדי שיהיה משהו שהוא אמיתי, חייב להיות משהו שהוא שקרי, ולא ניתן להבין את המושג הזה ללא הבנת המושג ההפכי.

ב. מושגי האמת והשקר הם תכונות של דברים. כלומר, אם משהו הוא אמיתי או שקרי, זו תכונה של הדבר עצמו (בין אם נבין אותו כאובייקט, אירוע, טענה, מחשבה, משפט, עובדה וכו'), ולכן שאלת האמת היא לא שאלה אפיסטמולוגית, אלא שאלה אונטולוגית. כמובן שיכולה לבוא גם השאלה האפיסטמולוגית אודות אופן הכרתנו את האמת, אך זו כבר שאלה מסדר שני, שבאה לאחר השאלה "מהי האמת?".

6. המשך קריאה-

2. נראה ברור למדי שלולא היו אמונות לא היה מקום לא לשקרות ואף לא לאמת, וזה מפני שהאמת היא מושג מצטרף למושג השקרות. אם אנו מדמים עולם של חומר בלבד, לא יהיה מקום לשקרות בעולם כזה, ואף על פי שיכיל מה שאפשר לקרוא בשם "עובדות", לא יכיל שום אמיתות במובן ההגיוני שלפיו האמת והשקרות הם דברים ממין אחד. לאמתו של דבר, האמת והשקרות הם סגולותיהם של אמונות ומשפטים. לפיכך, עולם שהוא כולו חומר, כיוון שאין בו אמונות ומשפטים, אין בו אמת או שקרות.

7.

סיכום עיקרי הטענה:

ג. בעולם של חומר בלבד (עולם מטריאלי), ללא אמונות, לא יכולים להיות אמת ושקר. אמת ושקר הם תכונות של טענות אודות משהו שחיצוני להם.

8. המשך קריאה-

3. אבל בניגוד למה שאמרנו זה עכשיו יש לציין שהאמת או השקרות שבאמונה תלויים תמיד במשהו המונח מחוץ לאמונה עצמה. אם אני מאמין שקרל הראשון עלה לגרדום ומת, מאמין אני אמונה אמיתית, והיא אמיתית לא בגלל איזו איכות פנימית של אמונתי, איכות שאפשר לגלותה רק על ידי בדיקת האמונה בלבד, אלא בגלל מאורע היסטורי שאירע לפני מאתיים וחמישים שנה. אם אני מאמין שקרל הראשון מת במיטתו, מאמין אני אמונה שקרית. שום דרגה של חיות באמונתי, ושום זהירות בדרכי אליה, לא תציל אמונה זו מן הכזב; וזה שוב לא בשל איזו סגולה פנימית של אמונתי, אלא בעטיו של מה שקרה לפני זמן רב. מכאן, אף על פי שהאמת והשקרות סגולותיהן של אמונות הן, הרי הן סגולות התלויות ביחסיהן של האמונות לדברים אחרים ואינן תלויות בשום איכות פנימית של האמונה.

9.

סיכום עיקר הטענה:

ד. אמת ושקר חייבים קריטריון חיצוני לטענה עצמה, שעל פיו הם יִקָבְּעו.

10. הכתבת הגדרות (אני מעדיף להכתיב ותוך כדי ההכתבה לבקש מתלמיד להסביר את מה שכתבנו – בסיום כל קטע. ניתן גם לעשות להיפך, כלומר, להסביר קודם את המושגים ואז להכתיב אותם. השיטה הראשונה עדיפה לדעתי כי היא מעוררת את התלמידים לאחר קטע ארוך של קריאה והקשבה)

[ההכתבה היא אופציונאלית – על פי מה שהתלמידים למדו לפני כן ביחידה בלוגיקה. בכל אופן כדאי לעשות רענון של הדברים הבסיסיים]

טענה – משפט המביע רעיון אמיתי או שקרי. כל טענה מצביעה על עובדה מסוימת. למשל: הטענה: "הקיר הזה הוא לבן" מצביעה על העובדה שהקיר הזה הוא לבן.

לכל טענה יש ערך אמת שקובע האם הטענה היא אמיתית או שקרית.

ערך האמת יכול להיות אחת מן השתיים – "אמת" או "שקר".

עובדה – לצורך הדיון שלנו נתייחס לעובדה כאל אופן קיום של אובייקט מסוים ביחס לתכונה כלשהי.

למשל: העובדה שהקיר הזה הוא לבן מורכבת מהאובייקט "הקיר" ומן התכונה: "להיות לבן" ומחברת בין האובייקט הזה לבין התכונה ששייכת אליו.

עובדה יכולה להיות גם: 1. קיום של אובייקט בעולם, או:

2. קישור של כמה תכונות לאובייקט אחד, או:

3. יחס כלשהו שמתקיים בין כמה אובייקטים.

למשל: 1. העובדה שיש פילים בעולם.

2. העובדה שהקיר הזה הוא גם לבן וגם מחוספס.

3. העובדה שהקיר הזה יותר גדול מהקיר שמולו.

תיאוריה – מערך שיטתי של טענות לגבי נושא מסוים.

למשל: התיאוריה של האור כוללת בתוכה קבוצה של טענות שמסבירות את ההתנהגות הפיזיקלית של האור.

את הטענות אנו מסמנים בסימונים לוגיים, באופן הבא:

אובייקט- באות קטנה. (למשל: a,c,k)

תכונה – באות גדולה. (למשל: A,F,O)

כאשר אנו רוצים לטעון כי תכונה מסוימת מתקיימת לגבי אובייקט מסוים נכתוב קודם כל את התכונה ואז את האובייקט (משמאל לימין). יש לצרף מקרא שיסביר לנו איזה אובייקט ואיזה תכונה מסומנים בכל אות.

למשל: B= להיות שחור

w= קיר

הקיר שחור = Bw

אם אנחנו רוצים לכתוב כמה תכונות שמתקיימות לגבי אותו אובייקט, נכתוב זאת כך: Bw+Gw וכו'.

אם אנחנו רוצים לכתוב יחס אחד שמתקיים בין כמה אובייקטים נכתוב זאת כך: Bag. (=אבנר וגילה הם אחים)

[הערה: כדאי מאוד לתרגל בכיתה את שיטת הכתיבה הזאת. זה יכול לעזור אחר כך גם בדיון בתחומים נוספים]

שיעור 4: מהי האמת – גישות קלאסיות (2 שיעורים לפחות)

נושא השיעור: הגישות הקלאסיות לשאלת האמת – קריאה באפלטון, אריסטו ודקרט.

מטרת השיעור: התלמידים ילמדו את הגישות הקלאסיות של אפלטון, אריסטו ודקארט, ויעמדו על השווה והשונה שבהן.

הערה: התלמידים כבר אמורים להכיר את בסיס השיטות של ההוגים הללו בתורת ההכרה, ומטרת השיעור היא לחלץ מזה את מה שהם כבר יודעים, שקשור שאלת האמת, בעיקר כדי לפתוח את הפתח לדיון במודלים של האמת כפי שראסל דן בהם. לכן לא נתעכב הרבה על השיטות של כל אחד ואחד מהם.

שאלות מרכזיות:

1. מהם גישותיהם של אפלטון, אריסטו ודקארט לגבי האמת?
2. האם הטענות של כל אחד מהם טריוויאליות, או שיש בהן חידוש מחשבתי? האם יש הבדל בין מה שהם טוענים לבין האינטואיציות שלנו?
3. מה דומה ומה שונה בין הגישות שלהם?

מושגים: אינטואיציה.

עזרים:

מהלך השיעור:

לוח: הלוח ישמש אותנו בשיעור הזה לכתיבה של תמצות השיטות של אפלטון, אריסטו, ודקארט בנוגע לאמת.

טקסט: קטעים הקשורים בשאלת האמת, אצל ההוגים הרלוונטיים, מתוך חוברת הטקסטים. קטעים קצרים שמכילים את עיקר השיטה של כל אחד מהם.

קטע ממנון

קטע מהמדינה

קטע מתיאיטיטוס

קטע ממטפיזיקה

קטע מהגיונות

דפי עבודה:

מחברת: הכתבת תמצות השיטות של אפלטון, אריסטו ודקרט כפי שחילצנו מתוך הטקסטים המוכרים שלהם.

שיעור 5: גישת הקונצנזוס (2 שיעורים)

נושא השיעור: תיאוריות הקונצנזוס של האמת.

מטרת השיעור: התלמידים יכירו את תיאוריית הקונצנזוס של האמת, כהסכמה של מומחים או של בני אדם בנושא מסויים, ובפרט בשיטתם של ריה"ל, ותומאס קון.

שאלות מרכזיות:

1. מהי גישת הקונצנזוס?

2. מה הבעיה בגישות הקודמות שבגללה מעדיפים הוגים מסוימים את תיאוריית הקונצנזוס? מהם יתרונות התיאוריה?

מושגים: קונצנזוס

עזרים:

לוח: סיכום טיעונו של ריה"ל ושל קון.

טקסט: ריה"ל – ספר הכוזרי. הוכחה מהמסורת וסתירת הפילוסוף: מאמר ראשון, סעיף י – סעיף כ"ה. סעיף מ"ד עד סעיף מ"ח, סעיף נז עד סעיף סה [סעיפים קצרים...]. הסעיפים הללו עוסקים בטיעונו של ריה"ל בדבר העדיפות שיש למסורת על ההיקש ההגיוני, ובדבר הראיה לאמיתות מן ההסכמה של כלל האנשים.

(אופציונאלי): קון – קטע מתוך "המבנה של מהפכות מדעיות".

מחברת: עיקרי הטיעון של ריה"ל וקון. הגדרה- קונצנזוס.

שיעורי בית:

מהלך השיעור: העלאת הבעיות שיש בתיאוריית האינטואיציה של אפלטון או בתיאוריות של אריסטו ודקארט.

עיון בטיעון של ריה"ל. מדוע ריה"ל סבור שהתיאוריה שלו עדיפה?

הבעיות שיש בתיאוריה ה"נאיבית" של ריה"ל

תיאוריה "משופצת" של קונצנזוס- קון.

שיעור 6: אמת כהתאמה

נושא השיעור: מודל ההתאמה של האמת.

מטרת השיעור: התלמידים יבינו את מודל ההתאמה של האמת, ואת הקשיים העולים ממנו.

שאלות מרכזיות:

1. מהו מודל ההתאמה של האמת?

2. מדוע המודל הזה הוא התפיסה האינטואיטיבית שלנו? כיצד הוא מתקיים בתיאוריות של ההוגים שלמדנו?

3. מהם הבעיות שיש במודל הזה?

מושגים: [חזרה על מושגים שכבר נלמדו]

1. אובייקט

2. עובדה

3. התאמה בין טענה לעובדה

עזרים:

מהלך השיעור: תיאוריית התאמה, ודחייתה. (ע"י קאנט למשל)

התיאוריה הזו היא אינטואיטיבית, ולא צריך הרבה זמן להסביר אותה, מה גם שהטקסט של ראסל קצרצר. אבל כדאי בכל זאת להקדיש שיעור שלם לתיאוריה הזו, כדי לחזור על הגישות שראינו ולראות כיצד הם בעצם מחזיקות במודל הזה של האמת, ונופלות לתוך הבעיות שיש במודל הזה. ניתן גם לדון עם התלמידים באפשרויות חליפיות, ולראות אם תעלה מהם אופציה אחרת, כמו של המודל של האמת כהתלכדות.

לוח: הגדרת התיאוריה. הבעיות העולות ממנה.

טקסט: קטע מס' 2 מתוך "בעיות הפילוסופיה" – ברטראנד ראסל (פרק י"ב- אמיתות ושקרות). [הקטע שעוסק בתיאוריית ההתאמה]

דפי עבודה:

מחברת: סיכום תיאוריית האמת כהתאמה והבעיות שעולות ממנה.

שיעור 7: אמת כהתלכדות

נושא השיעור: מודל ההתלכדות של האמת.

מטרת השיעור: התלמידים יבינו את מודל ההתלכדות של האמת, ואת הקשיים העולים ממנו.

שאלות מרכזיות:

1. מהו מודל ההתלכדות של האמת?
2. מדוע היו שחשבו כי הוא עדיף על מודל ההתאמה?
3. מהם חסרונותיו של המודל הזה?

מושגים: התלכדות. תיאוריה.

עזרים:

מהלך השיעור: דיון במודל של האמת כהתלכדות, תוך עיסוק ביתרונות ובחסרונות של המודל, באמצעות הטקסט של ראסל.

לוח: הגדרת התיאוריה. יתרונותיה וחסרונותיה.

מקורות: המשך החלק השני של הטקסט של ראסל. מצ"ב

דפי עבודה:

מחברת: הגדרת מושגים – התלכדות, תיאוריה. תמצות המודל של האמת כהתלכדות. חסרונות ויתרונות.

שיעורי בית: מצ"ב.

דף מקורות לשאלת האמת

ברטרנד ראסל/ מתוך "בעיות הפילוסופיה"

הדרישה השלישית מן הדרישות הנזכרות מוליכה אותנו להשקפה שהייתה מקובלת על דעת הפילוסופים יותר מכל השקפה אחרת, והיא שהאמת היא מין התאמה בין האמונה לעובדה. אולם אין זה קל כלל וכלל לגלות מין התאמה כזו שאין לטעון נגדה טענות שאין לסתרן. מטעם זה במקצת – ובמקצת מתוך ההרגשה שאם האמת אינה אלא התאמה בין המחשבה למשהו העומד מחוץ למחשבה, אין סיפק בידי המחשבה לדעת אימתי נמצאת האמת בידינו – נדחפו רבים מן הפילוסופים לחפש איזו הגדרה לאמת שאין בה משום יחס למשהו העומד כולו מחוץ לאמונה. הניסיון החשוב ביותר להגדיר הגדרה ממין זה היא השיטה המלמדת שהאמת אינה אלא התלכדות. לפי דעה זו סימנה של השקרות הוא אי-ההתלכדות בתוך מערכת אמונותינו, וממהותה של האמת שתהא חלק מן המעגל השלם של מערכת האמיתות שהיא האמת.

אבל קושי גדול יש בהשקפה זו, או, יותר נכון, שני קשיים חמורים. האחד, שאין שום טעם להניח שאפשרית רק מערכת אמתות מתלכדת אחת. הרי זה מן האפשר שסופר אחד, בעל כח דמיון רב, ימציא עבר לעולם שיתאים בהחלט למה שאנו יודעים, ועם זה יהיה שונה לחלוטין מן העבר האמיתי. בעניינים מדעיים יותר, קורה לעיתים קרובות ששתיים או שלוש הנחות שונות מסבירות את כל העובדות הידועות בעניין מסוים. ואף על פי שבמקרים כאלה משתדלים אנשי המדע לגלות עובדות אשר יבטלו את כל ההנחות זולת אחת, אין שום יסוד להניח שהדבר יעלה בידם תמיד.

וכן בפילוסופיה אין זה מוזר כלל כשמוצאים ששתי הנחות יריבות מסבירות את כל העובדות. כך, למשל, אפשר שהחיים הם חלום ממושך, באופן שדרגת הממשות של העולם החיצוני אינה עולה על זו שיש לדברים בחלום. אולם אף על פי שדעה כזו אינה נראית כסותרת את העובדות הידועות, אין שום טעם לבכר אותה על פני הדעה המקובלת על הבריות שלפיה אנשים ודברים זולתנו נמצאים ממש. כך אפוא מופרכת ההתלכדות כהגדרה לאמת, הואיל ואין שום הוכחה שאפשרית מערכת מתלכדת אחת בלבד.

השגה אחרת שיש להשיג על הגדרה זו לאמת היא שהגדרה זו משתמשת במילה "התלכדות" כאילו היה מובנה ידוע. אך לאמתו של דבר הרי ההתלכדות מניחה למפרע את אמתותם של חוקי ההיגיון. שני משפטים מתלכדים הם כשאפשר לשניהם להיות אמיתיים; אין הם מתלכדים כשהאחד מהם, לפחות, הוא שקרי. עכשיו כדי שנדע אם שני משפטים יחד יכולים להיות שניהם אמיתיים, צריכים אנו לדעת כמה אמתות, כגון חוק הסתירה. למשל, שני המשפטים "העץ הזה אלון" ו"העץ הזה אינו אלון" אינם מתלכדים בעטיו של חוק הסתירה. אבל אילו היה חוק הסתירה עצמו ניתן לבדיקה על פי אבן הבוחן של ההתלכדות, נמצא שאם נאמר שהוא שקרי לא יוסיף שום דבר להיות בלתי מתלכד עם דבר אחר. יוצא שחוקי ההיגיון מספקים את השלד או את המסגרת אשר בתוכם כוחה של ההתלכדות יפה, ואילו הם עצמם אינם נקבעים על פי אבן בוחן זו.

בשל שני הטעמים האמורים אין לקבל את ההתלכדות כנותנת את המובן של האמת, אף על פי שלעיתים היא משמשת אבן-בחן חשובה מאוד לאמת במקום שאילו אמיתות כבר נמצאות בידינו.

משום כך נדחפים אנו חזרה ומגיעים שוב לדעה שההתאמה לעובדה היא היא שמהווה את טבע האמת. עלינו להגדיר אפוא באופן מדויק למה מתכוונים אנו ב"עובדה", ומהו טבעה של התאמה זו שצריכה להיות בין האמונה והעובדה כדי שהאמונה תהא אמיתית.

שם:_________

שאלת האמת- שיעור מס' 7

שיעורי בית

הוראות:

1. קרא שוב את הטקסט של ראסל שקראנו וניתחנו בכיתה.

2. ענה על השאלות הבאות, על פי הטקסט. יש לענות על כל שאלה בתמצות, במשפט אחד או שניים.

א. מהם שתי ההשקפות שראסל מציג לגבי מובנו של מושג ה"אמת"?

1.__________________________________________________________________________________________________________________________

2.__________________________________________________________________________________________________________________________

ב. מהם שני הקשיים שראסל מציג לגבי ההשקפה הראשונה?

1.__________________________________________________________________________________________________________________________

2.__________________________________________________________________________________________________________________________

ג. מהם שני הקשיים שראסל מציג לגבי ההשקפה השניה?

1.__________________________________________________________________________________________________________________________

2.__________________________________________________________________________________________________________________________

שיעור 8: ראסל- אמת כהתאמה של יחסים

נושא השיעור: ראסל טקסט מס 3–חזרה להתאמה, הקוהרנטיות היא אבן בוחן. התאמה בין סדר במשפט לסדר הדברים. איך יודעים שיש סדר? זו כבר שאלה אפיסטמולוגית. כל הגישות של אינטואיציה, פרגמטיזם או קונצנזוס הן גישות אפיסטמולוגיות. השאלה על התאמה או עקביות היא שאלה יסודית יותר. אפשר לנקוט כעת בכמה גישות. התורה של ראסל והדיון על התאמה או קוהרנטיות הוא דיון מסדר שני.

מטרת השיעור:

1. התלמידים יכירו את פתרונו של ראסל לשאלת האמת.

2. חשיפת התלמידים לדיון אנאליטי קלאסי, באמצעות הטקסט של ראסל.

שאלות מרכזיות:

1. מהי התיאוריה של ראסל בנוגע לשאלת האמת?
2. כיצד התיאוריה שלו פותרת את כל הבעיות שראינו עד כה בתיאוריות הקודמות?
3. מהו תפקידה של ההתלכדות בתיאוריה? האם היא קריטית?
4. האם ניתן למצוא פגמים בתיאוריה הזו?

מהלך השיעור: דיון בתיאוריה של ראסל, דרך הקריאה בטקסט – החלק השלישי של הפרק, מתוך חוברת הטקסטים (החלק העוסק בהצעת הפתרון של ראסל)

הערה: יתכן מאוד שהשיעור הזה ייקח יותר משיעור אחד, אך כדאי מאוד לבצע את המהלך עד הסוף, זה אחד הטקסטים הקלאסיים של הפילוסופיה האנליטית במיטבה ועם זאת הוא אינו קשה יחסית.

מחברת: סיכום התיאוריה של ראסל ויתרונותיה.

שיעור 9: לוגיקה ואמת (2 שיעורים)

נושא השיעור: השוואה בין הלוגיקה האריסטוטלית לבין זו הראסליאנית (בקווים כלליים), והקשר שבין ההבדלים בין הלוגיקות הללו לבין התיאוריות שלהם על האמת.

מטרת השיעור:

1. קישור היחידה ליחידה שנלמדה בנושא הלוגיקה.
2. הכרה כללית של ההבדלים בין הלוגיקה הקלאסית כפי שהציג אותה אריסטו, לבין הלוגיקה המודרנית. הבנת הסיבות העיקריות שגרמו לשינויים הללו.

שאלות מרכזיות:

1. כיצד מתפקדים הנושא והנשוא במשפטים בלוגיקה הקלאסית?
2. איך באים לידי ביטוי האובייקטים התכונות והיחסים בלוגיקה של ראסל?
3. מדוע היו צריכים ראסל וחביריו לשנות את הלוגיקה?
4. האם יש לוגיקה שניתן להגיד עליה שהיא מייצגת יותר טוב את הדברים כפי שהם באמת בעולם?

שיעור 10: תיאוריות מינימליסטיות של מושג האמת (2 שיעורים)

נושא השיעור: תיאוריות מינימליסטיות של האמת.

מטרת השיעור: 1. הכרת התיאוריות המינימליסטיות העיקריות של האמת: תיאוריית העודפות, תיאוריית הביצועיות, תיאוריית האמוטיביזם.

2. הבנת הבעיות שעומדות בבסיס התיאוריות שלמדנו עד כה, והסיבה לכך שהוגים רבים פנו לתיאוריות מינימליסטיות.

שאלות מרכזיות:

מושגים: מינימליזם, עודפות, ביצועיות, אמוטיביזם.

מקורות: קטע מאוסטין – "איך עושים דברים עם מילים". קטע שמציג בקצרה את תיאוריית האמוטיביזם,

דפי עבודה:

מחברת: תמצית התיאוריות המינימליסטיות של האמת והסיבה לפופולאריות שלהן. מהן החסרונות של התיאוריות הללו?

שיעור 11: חזרה ושאלות

חזרה על השיעורים שעשינו עד כה. זמן לשאלות ותוספות בנקודות שלא הובהרו מספיק.

הערה: ניתן לעסוק בתיאוריה הפרגמטיסטית ובתיאוריה הפלורליסטית של האמת אם יש עניין מצד התלמידים או שהדברים עולים מהם. אין סוף לדיונים שניתן לערוך בשאלת האמת, וצריך לראות לפי הזמן והיכולת של התלמידים כמה ובאיזה עומק יש לעסוק בסוגיה.

דפי עבודה: מצ"ב דף עבודה – טבלה מסכמת לשאלת האמת. הערה: ניתן להוסיף או לגרוע שורות בטבלה לפי הגישות הנלמדות.

טבלה מסכמת לשאלת האמת

הוראות: קבע/י לגבי כל אחת מהגישות שלמדנו, מהו הקריטריון לאמת של טענה, מהו הקריטריון לשקר של טענה, מהם היתרונות ומהם החסרונות של הגישה

גישה	הקריטריון לאמת	הקריטריון לשקר	יתרונות הגישה	חסרונות הגישה
אינטואיציה	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
קונצנזוס	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
התאמה	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
לכידות	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
פרגמטיזם	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
עודפות	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
ביצועיות	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
אמוטיביזם	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________
פלורליזם	טענה היא אמיתית אם ________________________________________________________________________	טענה היא שקרית אם ________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________	____________________________________________________________________________________________________________

שיעור 12: סיכום היחידה

נושא השיעור: סיכום ומעבר לאפיסטמולוגיה או לאונטולוגיה.

מהלך השיעור: מה שאלנו על האמת, מה עוד ניתן לשאול? איך זה קשור לכל תחום של הפילוסופיה? לעשות השוואה עם השיעור הראשון שעשינו, לראות איך עכשיו אנו במקום אחר. העלאת שאלות: מעבר לתחומים אחרים של פילוסופיה, והפעלת הניתוח שעשינו עד עתה בתחומים נוספים כאתיקה ואסתטיקה. האם האמת יכולה להיות גם תכונה של משפטים אתיים? האם משפטים אסתטיים נושאים ערך אמת קבוע? האם ניתן לעשות לוגיקה אתית למשל?

מטרת השיעור היא בעיקר לפתוח צוהר נוסף להמשך מחשבה בנושא, ולקשר את היחידה למה נלמד בעבר ולמה שילמד בהמשך.

מטלת סיום ליחידה:

מבחן, בו יכללו שאלות שישלבו רמות שונות עפ"י הטקסונומיה של בלום: ידע, הבנה, ישום, אנליזה-סינתזה, הערכה ויצירתיות.

מבחן לדוגמא:

1. ציין 4 תיאוריות אמת שלמדנו והסבר אותם. במה הם נבדלות זה מזה? ערוך טבלה של השונה והשווה שבהן. (שאלת ידע, הבנה, ואנליזה)

2. מתוך התיאוריות שציינת בתשובה לשאלה הקודמת, מהי התיאוריה המועדפת עליך? מדוע היא הטובה ביותר לדעתך? (שאלת הערכה – קשה יותר)

3. בטקסט שקראנו של ראסל, מתוך "בעיות הפילוסופיה", ראסל מבחין בין מה שהוא "המובן" של האמת, לבין מה שהוא "אבן בוחן" של האמת.

א. הסבר את ההבחנה הזאת.

ב. האם הכרחי לדעתך שאבן הבוחן תהיה שונה מהמובן, או שיתכן שהם יהיו זהים? (שאלה מורכבת. דורשת הבנה, וסינתזה)

4. מצ"ב הקטע מתוך הדיאלוג "אויתידמוס" של אפלטון שלמדנו בכיתה.

א. הסבר במילים שלך את הטיעון של אויתידמוס, באופן ברור ומסודר לפי סדר הטיעון (מן ההנחות אל המסקנה).

ב. שאלת בונוס: האם לאחר לימוד היחידה, יש לדעתך דרך להתמודד עם הטיעון של אויתידמוס, בעזרת אחת מן הגישות שלמדנו? פרט והסבר את דבריך. (שאלה קשה, דורשת ישום והרבה יצירתיות)